Vayedaber

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא תַּנִּיֵי תַּמָּן תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר חוֹבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אַתְיָן אִילֵּין פַּלְגְּוָתָא כְּאִינּוּן פַּלְגְּוָתָא מָאן דָּמַר חוֹבָה אֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. וּמָאן דָּמַר רְשׁוּת נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אתיין אילין פלגוותא. אם היא חובה או רשות כאלין פלגוותא דפליגי לעיל אם תפלת נעילה פוטרת לשל ערבית דלמ''ד רשות פוטרת ולמ''ד חובה בפני עצמה היא אין תפלה אחרת פוטרת אותה:

רִבִּי מִיפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מִפְקֵד לַאֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פּוּנְדוּק אֶחָד אָמַר לִי כַּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת בְּעֵרֶב שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אַמִּי רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג וְלָא הֲוָה צְרִיךְ מִפְלְגָה עַל הֲדָא לָמָּה שֶׁכֵּן מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל הַקּוֹדֶשׁ. וְעוֹד דְּסַלְקוּן חַמָּרַייָא מִן עָרָב לְצִיפּוֹרִין וְאָֽמְרִין כְּבַר שַׁבָּת רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא בְּעִירוֹ. וִידָה אָֽמְרָה דָּא דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָא מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פּוּנְדוּק אֶחָד אָמַר לִי כַּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת וְאַף עֲלָהּ לָא הֲוָה צְרִיךְ מִפְלְגָה דְּרִבִּי מִיפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מִפְקֵד לַאֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין 32b עָלָה אָדָם עַל מִיטָּתוֹ אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לֵירֵד. אֲמַר רִבִּי זְעִירָא כָּל מַאן דַּהֲוִינָא עֲבַד כֵּן הֲוִינָא מְפָחֵד בַּלַּיְלִיָּא. לֵית לָךְ אֶלָּא כַהֲדָא דְּרִבִּי מִיפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי עַד יוֹמָא קַייָם. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מִפְקֵד לַאֲמוֹרִיהּ כו'.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לית לך. סתמא הש''ס הוא דקאמר לה אין לך אלא כהאי דאמרי' לעיל שאפי' לכתחילה מותר להקדים ולהתפלל מבעוד יום:

כל מן דהוינא עבד כן. כל זמן שהייתי עושה כך והתפללתי מבע''י והלכתי לישן הייתי מתפחד כל אותו הלילה:

עלה אדם על מטתו. אם התפלל של ערבית מבעוד יום ועלה על מטתו שוב אין מטריחין אותו לירד ולחזור ולהתפלל בזמנו:

ואפי' עלה. והדר וקאמר דאפי' עלה לא צריך ר' יוחנן למיפלג דהא רבי היה מצוה לאבדן מתורגמניה להכריז דאף של מ''ש הרוצה להקדים ולהתפלל יתפלל מבעוד יום וכן ר' חייא בר ווה וכו':

ווידה אמרה דא. ואם באיזה דבר שמעת שחולק ר' יוחנן עליו זה הוא מה דאמר ר' חנינא שאמר ר' ישמעאל בשם אביו ר' יוסי שכאן נתפלל של מוצאי שבת בשבת ועלה אפשר הוא דפליג ר' יוחנן:

ועוד דהא סלקין. החמרים ממקום ערב ששם היה ר' דוסא שרוי והם עולין לציפורי ואומרים כבר שבת ר' דוסא בעירו ומקדים לקבל עליו שבת מבעוד יום גדול:

אמר ר' אמי ר' יוחנן פליג. על זה וקאמר הש''ס ולא היא דלא הוה צריך לחלוק על זה דלמה לא יעשה כן להקדים של שבת שכן מוסיפין מחול על הקדש:

משכני משך אותי ר' ישמעאל בר' יוסי אצל בית פונדק אחד ואמר לי כאן נתפלל אבא של לילי שבת בע''ש מבעוד יום:

מאן דמצלי. מי שהוא רוצה להתפלל של ערבית ולהקדים עצמו יתפלל ואף שעדיין עומד השמש ויום גדול הוא במוצאי שבת קאמר כדלקמן:

משנה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אִם שְׁגוּרָה תְפִילָּתוֹ בְּפִיו מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאִם לָאו מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אם שגורה תפלתו בפיו. שהוא למוד ורגיל בה. והלכה כר''ע שמי שאין תפלתו שגורה בפיו או בשעת הדחק מתפלל שלש ראשונות ושלש אחרונות והביננו באמצע שהוא מעין כל הברכות האמצעות חוץ מימות הגשמים שאינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים וחוץ ממוצאי שבת וי''ט שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת:

מתני' שלא תארע תקלה על ידי. שלא אכשל בדבר הלכה כדמפרש בגמרא:

מתני' מעין שמנה עשרה. פליגי בה בגמרא מאי היא:

וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי. אָמַר רִבִּי אָבוּן לָאֵל שֶׁחָלַק לִי דֵּעָה וּמַעֲשֵׂה טוֹב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לאל שחלק לי. כלומר דר' אבון מפרש להא דקאמר הודיה על חלקי דא''צ להאריך כל כך כמו דתני בברייתא לעיל ביציאתו מהו אומר וכו' אלא דבהא לחוד סגי לצאת ידי תפלה זו שאומר מודה אני לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב ועוד שזה ג''כ מעין הבקשה בכניסתו שעכשיו נותן הודיה על שחלק לו דיעה ולא נכשל בדבר הלכה ומעשה טוב שלא הקפיד כנגד חביריו:

רִבִי יוֹחָנָן הֲוָה מַצְלִי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכֵּן בְּפוּרְיֵינוּ אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת וְתַצְלִיחַ סוֹפֵינוּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְתַרְבֵּה גְּבוּלֵינוּ בְּתַלְמִידִים וְנָשִׂישׂ בְּחֶלְקֵינוּ בְגַן עֵדֶן וְתַקְּנֵנוּ לֵב טוֹב וְחָבֵר טוֹב וְנַשְׁכִּים וְנִמְצָא וְתָבֹא לְפָנֶיךְ קוֹרַת נַפְשֵׁינוּ לְטוֹבָה.

רִבִּי תַּנְחוּם בַּר אֵיסְכוֹלַסְטִיקָא מַצְלִי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתִּשְׁבּוֹר וְתַשְׁבִּית עוּלּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע מִלִּבֵּינוּ שֶׁכַּךְ בְּרָאתָנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ וְאָנוּ חַייָבִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ אַתְּ חָפֵץ וְאָנוּ חֲפֵיצִים וּמִי מְעַכֵּב שְׂאוֹר שֶׁבְּעִיסָּה גָּלוּי וְיָדוּעַ שֶׁאֵין בָּנוּ כֹחַ לַעֲמוֹד בּוֹ. אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְבִיתֵהוּ מֵעָלֵינוּ וְתַכְנִיעֵהוּ וְנַעֲשֵׂה רְצוֹנָךְ כִּרְצוֹנֵנוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם.

רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מַצְלִי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתֵּן בְּלִבֵּינוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָה לְפָנֶיךְ שֶׁלֹּא̇ נֵבוֹשׁ מֵאֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם הַבָּא. רִבִּי יוּדָן בֵּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל קָבַע לָהּ לַאֲמוֹרֵיהּ דְּיֵימָר בָּתָר פְּרִשָׁתֵיהּ כֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קבע ליה לאמוריה. להמתורגמן שתרגם הפרשה כדרך שהיו נוהגין וקבע לו תפלה זו שיאמר אותה אחר שסיים הפרשה:

דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין הַנּוֹעֵר מִשְּׁנָתוֹ צָרִיךְ לוֹמַר בָּרוּךְ אַתָּה י֨י מְחַיֵּה הַמֵּתִים. רִבּוֹנִי חָטָאתִי לָךְ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי שֶׁתִּתֵּן לִי לֵב טוֹב חֵלֶק טוֹב יֵצֶר טוֹב סֵבֶר טוֹב שֵׁם טוֹב עַיִן טוֹבָה וְנֶפֶשׁ טוֹב וְנֶפֶשׁ שְׁפֵלָה וְרוּחַ נְמוּכָה. אַל יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ בָנוּ אַל תַּעֲשֵׂינוּ שִׂיחָה בְּפִי כָל הַבִּרְיוֹת וְאַל תְּהִי אַחֲרִתֵינוּ לְהַכְרִית וְלֹא תִקְוָתֵינוּ לְמַפַּח נֶפֶשׁ. וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וְדָם וְאַל תִּמְסוֹר מְזוֹנוֹתֵינוּ בִידֵי בָשָׂר וְדָם שֶׁמַּתְּנָתָם מְעוּטָה וְחֶרְפָּתָם מְרוּבָּה. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתוֹרָתָךְ עִם עוֹשֵׂי רְצוֹנָךְ. בְּנֵה בֵיתָךְ הֵיכָלָךְ עִירָךְ מִקְדְּשָׁךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מחיה המתים. כעין נוסח הברכה שלנו המחזיר נשמות לפגרים מתים:

רִבִּי פְּדָת בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי אֶלְעָזָר הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ תְּפִילּוֹת. לְאַחַר תְּפִילָּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא תַעֲלֶה שִׂנְאָתֵינוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא שִׂנְאַת אָדָם תַעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ. וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵינוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ. וּתְהֵא תוֹרָתָךְ מְלַאכְתֵּנוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ וְיִהְיוּ דְּבָרֵינוּ תַחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מוֹסִיף וּתְיַחֵד לְבָבֵינוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמָךְ וּתְרַחֲקֵנוּ מִכָּל מַה שֶׁשָּׂנֵאתָ וּתְקָֽרְבֵנוּ לְכָל מַה שֶׁאָהַבְתָּ וְתַעֲשֶׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

היה מתפלל שלש תפלות. של כל יום ויום ואחר כל תפלה מהו אומר וכו':

הלכה: בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אַקְפִּיד כְּנֶגֶד חֲבֵרַי וְלֹא חֲבֵרַי יַקְפִּידוּ כְנֶגְדִּי. שֶׁלֹּא נְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וְלֹא נְטָהֵר אֶת הַטָּמֵא. שֶׁלֹּא נֶאֱסוֹר אֶת הַמּוּתָּר וְלֹא נַתִּיר אֶת הָאָסוּר. וְנִמְצֵאתִי מִתְבַּיֵּש לְעוֹלָם הַזֶּה וּלְעוֹלָם הַבָּא. וּבִיצִיאָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁנָּתַתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵית הַמִּדְרָשׁ וּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְלֹא נָתַתָּ חֶלְקִי בְּבָתֵּי תֶּרַטִּיּוֹת וּבְבָתֵּי קִרְקֻסִּיּוֹת שֶׁאֲנִי עָמֵל וְהֵן עֲמֵלִין. אֲנִי שׁוֹקֵד וְהֵן שׁוֹקְדִין. אֲנִי עָמֵל לִירֵשׁ גַּן עֵדֶן. וְהֵן עֲמֵלִין לִבְאֵר שַׁחַת שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא תַעֲזוֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידֶךָ לִרְאוֹת שָׁחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ונמצאתי מתבייש לעה''ז. בפני חביריי:

בבתי טרטיות וכו'. שעושין בו מיני שחוק ויכלו בהבל ימיהם:

משנה: רִבִּי נְחוֹנְיָה בֶּן הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְפִילָּה קְצָרָה. אָֽמְרוּ לוֹ מַה טִיבָהּ שֶׁל תְּפִילָּה זוּ. אָמַר לָהֶן בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תְּקָלָה עַל יָדִי וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שלא תארע תקלה על ידי. שלא אכשל בדבר הלכה כדמפרש בגמרא:

מתני' מעין שמנה עשרה. פליגי בה בגמרא מאי היא:

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא וְשָׁאַל אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. אָמַר לֵיהּ רְשׁוּת. בָּא וְשָׁאַל אֶת רִבִּי גַּמְלִיאֵל תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. אָמַר לֵיהּ חוֹבָה. אָמַר לוֹ וְהָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת. אָמַר לוֹ מָחָר כְּשֶׁאֶכָּנְס לְבֵית הַוַּעַד עֲמוֹד וּשְׁאוֹל אֶת הַהֲלָכָה הַזֹּאת. לְמָחָר עָמַד אוֹתוֹ הַתַּלְמִיד וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. אָמַר לוֹ חוֹבָה. אָמַר לוֹ וְהָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַתְּ הוּא אוֹמֵר רְשׁוּת אָמַר לֵיהּ לָאו. אָמַר לוֹ עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּךָ. וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו עַד שֶׁרִנְּנוּ כָל הָעָם וְאָֽמְרוּ לְרִבִּי חֻצְפִּית הַתּוּרְגְּמָן הַפְטֵר אֶת הָעָם. אָֽמְרוּ לְרִבִּי זֵינוֹן הַחֲזָן אֶמוֹר הַתְחֵיל וְאָמַר הַתְחִילוּ. וְעָֽמְדוֹ כָל הָעָם עַל רַגְלֵיהֶם וְאָֽמְרוּ לוֹ כִּי עַל מִי לֹא עָֽבְרָה רָעָֽתְךָ תָּמִיד. הָֽלְכוּ וּמִינּוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה בֶּן שֵׁשׁ עֵשְׂרֵה שָׁנָה וְנִתְמַלֵּא כָּל רֹאשׁוֹ שֵׂיבָה. וְהָיָה רִבִּי עֲקִיבָא יוֹשֵׁב וּמִצְטָעֵר וְאָמַר לֹא שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֶלָּא שֶׁהוּא בֶּן גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִמֶּנּי. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָתֵד בְּמִי לְהִתָּלוֹת בָּהּ. וְכִי מַה הָֽיְתָה יְתֵידָתוֹ שֶׁל רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שֶׁהָיָה דּוֹר עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. וְכַמָּה סַפְסָלִין הָיוּ שָׁם. רִבִּי יַעֲקֹב בֶּן סִיסִי אָמַר שְׁמוֹנִים סַפְסָלִים הָיוּ שָׁם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים חוּץ מִן הָעוֹמְדִין לַאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אָבוּן אָמַר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָיוּ שָׁם חוּץ מִן הָעוֹמְדִין לַאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. כְּיַי 33a דְּתַנִּינָן תַּמָּן בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה. תַּמָּן תַּנִּינָן זֶה דָרַשׁ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֵה. וְכִי כֶרֶם הָיָה שָׁם אֶלָּא אֵלוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּן עֲשׂוּיִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם. מִיַּד הָלַךְ לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפַייְסוֹ בְבֵיתוֹ. אֲזַל גַּבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַשְׁכְּחֵיהּ יְתִיב עֲבִד מְחָטִין. אֲמַר לֵיהּ אִילֵּין אַתְּ חַיֵּי. אֲמַר לֵיהּ וְעַד כְּדוֹן אַתְּ בָּעֵי מִידְעֵי. אוֹי לְדוֹר שֶׁאַתָּה פַּרְנָסוֹ. אָמַר לוֹ נֶעֱנֵתִי לָךְ. וְשָֽלְחוּן גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה חַד קַצָּר. וְאִית דָּֽמְרִין רִבִּי עֲקִיבָא הֲוָה. אָמַר לוֹ מִי שֶׁהוּא מַזֶּה בֶּן מַזֶּה יַזֶּה מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלֹא בֶּן מַזֶּה יֵימַר לְמַזֶּה בֶּן מַזֶּה מֵימֶיךָ מֵי מְעָרָה וְאֶפְרָךְ אֶפֶר מַקְלֶה. אָמַר לוֹ נִתְרַצִּיתֶם אֲנִי וְאַתֶּם נַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אַף עַל פִּי כֵּן לֹא הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ אֶלָּא מִינּוּ אוֹתוֹ אַב בֵּית דִּין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ל אילין את חיי. מאלו אתה מפרנס עצמך א''ל ועד עכשיו עדיין לא ידעת מצערן של החכמים בפרנסתם:

נעניתי לך. בדברים ומחול לי ונתפייס ר' יהושע:

חד קצר. כובס אחד להודיעו שנתפייס ועם ר''ג ויחזור לנשיאות ואית דאמרין ר''ע בעצמו הוא שהלך להודיע לבה''מ:

מי שהוא מזה בן מזה יזה. מי שהוא רגיל להזות אפר פרה וכמו אביו כן [הוא] ודרך משל הוא כלומר מי שרגיל בחשיבות ונשיאות וירשה מאביו הוא ינהג הנשיאות:

מי שאינו וכו'. כלומר בלשון תמיה וכי אחר שאינו רגיל בכך לא הוא ולא אביו יאמר לזה הרגיל מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה ופסולין להזאה הן זה ודאי לא אלא מי שהוא מזה בן מזה הוא יזה:

אמר לו ר''א בן עזריה נתרציתם וכו' ואע''פ כן לא הורידו לר''א בן עזריה מגדולתו לגמרי אלא לאב''ד מינו אותו ור''ג חזר לנשיאתו:

תמן תנינן. בפ''ה דכתובות:

כהאי דתנינן תמן. בריש זבחים ביום וכו' שכל הלכות הספיקות נשנו בו ביום:

וכמה ספסלין היו שם. שהוסיפו בו ביום לפי שכולם היו באין לבית המדרש לשמוע וללמוד:

אמרו לו אמור. יתחיל לומר מה דאמרו לקמיה מקרא הזה כי על מי לא עברה רעתך תמיד ועל שם שהיה מצער איתו בכמה וכמה פעמים:

לר' זינון החזן. חזן הכנסת שהוא ממונה על צרכי הצבור:

הפטר את העם. ותשתוק מלתרגם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source